מהו אוסטאופורוזיס וכיצד הוא משפיע על עצם הלסת

מהי מחלת האוסטאופורוזיס?

אוסטאופורוזיס היא מחלת עצמות מערכתית הנפוצה בקשישים ולבעלי סיכון גבוה (לדוגמה נשים אחרי גיל המעבר), ומאופיינת בירידה בצפיפות העצם על רקע בחוסר איזון בין פעילות אוסטאובלסטים לאוסטאוקלסטים. העצם נעשית שבירה יותר, והרקמה המטאבו־לית שלה נפגעת. לפי מחקרים, כ-40% מהנשים מעל גיל 55 ו-10% מהגברים מעל גיל 65 בישראל לוקים באוסטאופורוזיס. עצם הלסת מושפעת אף היא: בהשתקלל הירידה הכללית בצפיפות העצם בנפחי הלסת, עלול להתרחש איבוד גובה ורוחב של הרכס (ספיגת עצם). מצב זה מגביר את הסיכון לשברים, אובדן שיניים, מחלות חניכיים ומקשה על הטמעת שתלים דנטליים. עם זאת, עצמות הלסת נבדלות מעצמות האחר (שכמות, עמוד שדרה, ירכיים) בפורמולה עוברית וזרימת דם עשירה, מה שעשוי להמתיק במידה מסוימת את השפעות המחלה במצבים מערכתיים. כלומר, גם במצב אוסטאופורוטי ניתן בדרך כלל להטמיע שתל בהצלחה, כל עוד מתקיימים תנאים מקדימים נאותים.

בואו להחזיר את החיוך לפנים

סמן/י מהי מטרת הפניה?

גורמי סיכון נוספים אשר מאיצים את התהליך כוללים עישון, סוכרת לא מאוזנת, תת־תזונה בחומצה פולית, ונטילת תרופות אנטי־רסורפטיביות כגון ביספוספונטים (אלנדρονאט, ריזדרונאט) ו/או דנוסומאב. תרופות אלו עוזרות במניעת שברים בעצמות (על ידי האטת ספיגת עצם), אולם הן מעלות חשש להתפתחות נמק בעצם הלסת (MRONJ) לאחר טיפולי חירום דנטליים. חשוב לציין שביספוספונטים דרך הפה (במינונים נמוכים) אינם מפריעים בדרך כלל להשתלה, ולהיפך – מטופלים על תרופות אלו לא נוטים לכישלון ממושך של שתלים. לעומת זאת, בטיפולים סטטיסטיים (פיזור i.v.) יש להיזהר ולהיוועץ ברופא המפנה.

אבחון והערכה לפני השתלה

בחשד לאוסטאופורוזיס, יש לבצע בדיקת צפיפות עצם (DEXA) לאבחון כלל-גופני, ותצלומים דנטליים ממוחשבים (כגון CBCT) להערכת צפיפות והרכב עצם הלסת. סריקת CBCT מאפשרת להראות בדיוק את נפחי העצם (גובה, רוחב, צפיפות יחסית באיזור) ואת יחסו לעצמות חשובות אחרות (נחיריים, מסלולי עצבים). למרות שלכלי הדמיה דנטליים חסרונות כמו רעש או עיוותי קליטה, כיום ניתן לכייל אותם על ידי השוואת ערכי גרייס (הדמיה תלת־ממדית) למדידות צפיפות ידועות, וכך להשתמש בהם לעקוב אחר מחלת העצם. בנוסף, יבחנו בהיסטוריה הרפואית לקיחת תרופות (תחליף אוסטיאופרוטיק, סטרואידים, במנימיסטים שונים) ובדיקה לגבי הסימנים המשמעותיים למחלת העצמות (שברים עבר, גובה עמוד שדרה).

מהלך האבחון כולל בדיקות דם לקביעת רמות סידן וויטמין D (שמסייעים בעצם) ולמציאת גורמים תורמים כמו היפרפרתירואידיזם או אי־ספיקת כליות. אם החולה נוטל ביספוספונטים מזדקק לבדיקת CTX (בדיקת סמני פירוק עצם בדם), ולשקול הפסקת תרופה לתקופה קצרה לפי הנחיית האנדוקרינולוג. את תוצאות הבדיקות יש להעביר לרופא השיניים המתכנן, כדי שינחיל תוכנית הטיפול המותאמת אישית למצב העצם וסוג התרופה במידה וקיימת.

השפעת האוסטאופורוזיס על תכנון ההשתלה ואוסאואינטגרציה

עצם חלשה יותר משפיעה על השתלת שתל במגוון אופנים: בהיעדר צפיפות מספקת קשה יותר להשיג את היציבות המקדמית (primary stability) של השתל בזמן הניתוח. כמו כן, קצב יצירת העצם סביב השתל והתחדשותה איטיים יותר – תהליך האוסאואינטגרציה נמשך בממוצע זמן רב יותר. עם זאת, מחקרים מראים שבמידה שהשתל מושתל במיקום יציב מראש, שיעור ההצלחה דומה לזה שבמטופלים בריאים. מטה־אנליזות עדכניות הראו שאין הבדל מובהק בשיעור הישרדות או כישלון השתל בין חולי אוסטאופורוזיס למבוגרים בריאים. תוצאות המחקר מצביעות שאוסטאופורוזיס לבדה – ללא גורמי סיכון אחרים – אינה מהווה מניעה מוחלטת להשתלות מוצלחות.

הגורמים שמשפיעים יותר על התוצאה הסופית הם פרופיל המטופל והטיפול עצמו: סוג התרופות שהמטופל נוטל (כגון ביספוספונטים, דנוסומאב), פרמטרים סיסטמיים (עישון, סוכרת) ואיכות העצם הספציפית במקום ההשתלה. לדוגמה, עישון פוגע בריפוי ורקמות (ורקם עצמו לוקח זמן רב יותר להתחדשות), וסוכרת לא מאוזנת מאטה את שקיעת השתל ומגבירה ירידה בעצם סביבו. לכן, הערכת הסיכון לפני ניתוח חייבת לכלול את כל המשתנים הללו – ויש לקחת בחשבון שהעצם האוסטאופורוטית עצמה מלווה בסיכון גבוה יותר להיווצרות נמק (כפי שצוין בגלל הטיפול התרופתי). במידה וקיימים סכנות משמעותיות (למשל בריאות לקויה או נטילת סטרואידים), ייתכן שיימלצו החלופות של תותבת על שתלים (All-on-4 או זיגומטיים) כבר בשלבי התכנון.

 

טכנולוגיות וכלים לשיקום עצם והשתלה במטופלים עם חוסר עצם

כדי להגדיל את סיכויי ההצלחה בשתלי דנטל בחולים אלו, נעשה שימוש בטכניקות מתקדמות לשיקום עצם ולתכנון השתלה:

  • שתלי עצם והגבהת סינוס. במקרים בהם קיים איבוד עצם משמעותי (למשל בלסת עליונה אחורית), מבצעים השתלת עצם ואו הרמת סינוס. למשל, הרמת סינוס פתוח (במהלך פתוח) או סגור (לעיתים תחת לשון) להוסיף עצם באזור הסינוס כדי לתמוך בשתלים. עצם התורם יכולה להיות אוטוגנית (מהמטופל עצמו), אלוגרפית (מאדם אחר), מסונתטית או ביולוגית (מיקורנית, משולבת בפלסמה). השתלת עצם מיידית (socket preservation) אחרי עקירה עשויה למנוע איבוד גובה עצם (כבר עם העקירה מנוצלת, גובה עצם יורד כ-25% בתוך חודשים ספורים).
  • אוגמנטציה של רכסי לסת. באזורים דקיקים (חוסר רוחב), מבצעים הרמת הרכס בעזרת שתלי עצם או שתל בלוק. השתלת עצם כזו מעניקה בסיס רחב יותר לתמיכה בשתל ולאחר החלמתה (3–6 חודשים) מאפשרת הכנסה של השתלים הדנטליים.
  • גשרי ביטחון (שתלים קצרים, בזווית, זירקוניה). במצבי עצם מועט, ניתן להשתמש בשתלים ייחודיים: שתלים קצרים או רחבים המנצלות את העצם הזמין; שתלי זירקוניה (קרמיים-אסתטיים) לעיתים פחות מתאימים למטופלים שעלולים להסתבך בדלקות, אך הם אפשרות נוספת; שתלים מוטים או בזווית (כלומר All-on-4 ו-Zygomatic) אשר מאפשרים להתגבר על חוסר גובה עצם קיצוני בהטמעת השתלים בזווית אלכסונית עד כ-45°. לדוגמה, שתלים זיגומטיים מוזרקים לעצם הלחי במקום הלסת העליונה במטופלים שמסורבים לכל פתרון אחר.
  • שיטות ניתוח ממוחשבות. תכנון בתוכנות ממוחשבות (Guided surgery) מאפשר ניקוב מדויק של מיקום השתל ביחס לעצם המזוינה, להפחתת טראומה ולהגדרת עומק וביצוע נכון של שתלים מרובי ערוצים. בשיתוף עם טכנולוגיות מתקדמות (סריקה משולבת, תבניות כירורגיות), ניתן להתאים אורך ורוחב השתלים באופן אישי, ולמקם אותם מבלי לפגוע במבנים רכים קרובים.
  • חומרים מעודדי גדילה ואגרגטים ביולוגיים. שימוש בפלסמה עשירה בטסיות (PRF/PRP) וחומרים המכילים גורמי גדילה הופך נפוץ. חומרים אלה יוצקים סביב השתל או משולבים בחומר המושתל, ומזרזים את התחדשות העצם והעוררות אוסטיאובלסטים לסינתזת רקמת עצם חדשה. מחקרים מצביעים ש-PRF יוצרת מבנה פיבריני שמסייע לנדידת תאים ולתיקון הרקמה. עם זאת, יש לציין שמחקרים מבוקרים עדיין מתמקדים בבחינת יעילותם, אם כי בעבודה הקלינית רופאים מדווחים על קיצור זמני החלמה ושיפור התוצאות בעקבות שילוב גורמי גדילה.
  • סוגי שתלים ועומסי הטעינה. במקרים מתוכננים ניתן להשתמש בטעינה מיידית או דחויה על פי הערכה אישית. בחולים עם עצם דלילה, לרוב מומלץ להמתין להטמעה מלאה (הליך דחוי), ואז להבריג שיקום מלא (כתרים/גשרים) לאחר תקופת החלמה ארוכה יותר (6–9 חודשים, לעומת 3–6 חודשים בחולים בריאים). פגיעה מוקדמת בהטענה או עומס יתר עלולים לגרום לכישלון, לכן גישה שמרנית יותר מועדפת. בחלק מהמטופלים (בעיקר צעירים וללא גורמי סיכון חיצוניים) ניתן לשקול All-on-4 – עיצוב של 4–6 שתלים בזוויות ומידית בהעמסה, אשר מקצר את תהליך השיקום וממזער צורך בגשר אבני דרך (אך מתאים רק למצבים בהם ניתן להשיג יציבות בטווח הביניים).
טכניקת טיפול מתי מתאים יתרונות מגבלות
שתלים סטנדרטיים עם הזנחה (העמסה דחויה) כשקיים נפח עצם מספק (או אפשרי להשלים בעזרת השתלת עצם) שביעות אמינה ומתמשכת לאורך זמן; קיים גוף ידע רב לאורך שנים עשוי לדרוש מספר ניתוחים; זמן החלמה ממושך
שתלים קצרים / רחבים במקרה של רוחב עצם נמוך או כאשר לא רוצים הליכים נרחבים נמנעים מצורך בהליכים מורכבים; לרוב החלמה קצרה יותר אורך השתל הקצר עלול להגביל יציבות ראשונית
השתלת עצם / אוגמנטציה + שתל במקרים של איבוד עצם נרחב בגובה או רוחב משחזרת נפח עצם ומאפשרת הכנסת שתל לאחר החלמה דורש זמן החלמה; סיכון זיהומי או כישלון השתלה
הרמת סינוס + שתל עצם דקה בחלק העליון האחורי של הלסת מאפשר יצירת גובה עצם מספק להשתלה הליך פולשני; סיכון לפגיעה בקרום הסינוס
שתלים מוטים (All-on-4) חוסר עצם משמעותי, כשנדרש שיקום מהיר מאפשר שיקום מהיר והימנעות מהשתלות עצם רגיש לשינויי עומס; דורש תכנון מדויק
שתלים זיגומטיים חוסר עצם קיצוני בלסת עליונה מאפשר שיקום גם ללא עצם כלל ניתוח מורכב; דורש מומחיות גבוהה

אסטרטגיות טיפול במרפאת ד"ר אלבז

במרפאתו של ד"ר אלבז בבאר־שבע מקפידים על גישה רב־תחומית ומתקדמת לטיפול בחולי אוסטאופורוזיס הזקוקים להשתלות שיניים. ראשית כל, מבוצעת הערכה פרטנית שכלולה מדיוק בתכנון הממוחשב של הניתוח. המרפאה מצוידת בציוד סריקה וניתוח ממוחשב, תוך דגש על יציבות מרבית ומינימום טראומה לגוף המטופל. בין הטכניקות הנהוגות:

  • שיקום עצם וסינוס. צוות המרפאה מבצע שיטות מתקדמות להרמת סינוס פתוח או סגור ולהשתלת עצם בכל אזור חסר עצם משמעותי. המטרה היא ליצור בסיס מאסיבי לנטיעת שתלים. ד"ר אלבז מדגיש טיפול מותאם אישית גם בתהליכי ההשתלה כגון אוגמנטציה של רכסי לסת.
  • בחירת שתלים מיוחדים. בעת הצורך נעשה שימוש בשתלים ייחודיים למחוסרי עצם, כגון שתלים קצרים או עם עיצוב מיוחד לעצם דלילה. המרפאה מציעה גם שתלים זירוקוניה (קרמיים) בחלק מהמקרים. במטופלים עם אובדן עצם קיצוני במיוחד בלסת העליונה, נבחנת אופציה של שתלים זיגומטיים – פתרון מתקדם המושתל בעצם הגולגולת (זיגומה) במקום עצם הלסת. שתלים אלה מאפשרים שיקום מהיר ללא צורך בגשרי העצם המסורתיים.
  • שילוב גורמי גדילה ואגרגטים ביולוגיים. כחלק מהגישה המקיפה, המרפאה מיישמת שילוב פלסמה עשירה בטסיות (PRF) או ג'ל ממקור ביולוגי להאצת הריפוי בעזרת גורמי גדילה. חומרים אלו מוזרקים למקום ההשתלה או משולבים עם גופים גרגיריים כדי לשפר את התחדשות העצם. כך מקצרים את תהליך ההטמעה ומעלים את שיעורי קליטת השתל.
  • העמסה ובניית כתר. לאחר הטמעה של השתלים והחלמת העצם (בדרך כלל 6–9 חודשים במטופלים אוסטאופורוטיים), מבוצעת הברגת השיקום הקבוע (כתרים או גשרי EMAX/למינייט לפי הצורך). במקרים מסוימים ד"ר אלבז יבצע העמסה מיידית עדכנית (במיוחד במצבים של שיקום של לסת מלאה באמצעות All-on-4), כאשר מתאפשרת היציבות המקדמית מספקת מיידית. בכל מקרה ההחלטה על העמסה בהליך היא ברגישות ומתבצעת לפי פרוטוקול קפדני.
  • תיאום תרופתי וייעוץ רב־מקצועי. ד"ר אלבז עובד בשיתוף עם הרופאים המטפלים של המטופל, למשל אנדוקרינולוג או רופא משאבת סידן, כדי לנהל את הטיפול התרופתי במחלה. לפני תהליך השתלה יש לדווח למרפאה על התרופות הקיימות (למשל ביספוספונטים), ובמידת הצורך להמליץ על הפסקת התרופה לפני או אחרי ההליך. כמו כן, יש להבטיח שהמטופל מודע לסיכונים ולשינויים נדרשים בהרגלי החיים (הפסקת עישון, ויטמין D מספק, סידן) כדי לתמוך בהצלחה בטווח הארוך.

לכל מטופל נבנית תוכנית טיפול אישית הכוללת מעקב הדוק אחרי השתלים: בדיקות תקופתיות (בדיקת יציבות השתל וטיפול מניעתי בחניכיים) ובדיקות תמונתיות חוזרות. המרפאה ממליצה לשמור על היגיינה אוראלית קפדנית – צחצוח ושימוש בחוט דנטלי באופן קבוע – ומשתפת פעולה עם השיננית לפיקוח על בריאות החניכיים.

הצלחות ודוגמאות קליניות

במרפאת ד"ר אלבז הושגו מספר הצלחות משמעותיות גם במקרים מורכבים של חסר עצם וחולי אוסטאופורוזיס. מטופלים עם לסתות כמעט ריקות הצליחו לקבל שיקום מוחלט קבוע בזכות שילוב של שתלים מוטים (או זיגומטיים) ושיקום רב־שלבי. במחקרים דומים אחרים נמצא ששתלים בזוויות חזקות מאפשרים, כמו שד"ר קפלאוי מדווח, "להתקין שיניים קבועות בסמוך לניתוח גם אצל מטופלים מצפיפות עצם ירודה". בנוסף, תיעוד מקרים מראה שגם בחולים בעלי אפקט תרופתי (וטריקות ארוכות טווח), שיעור שימור השתלים גבוה מאוד (≈95%) דומה לזה שבאוכלוסייה כללית.

מטופלים מספרים על שיפור באיכות חיים: בדיווחים ממטופלים שסיפרו באופן אנונימי, הובלטו נושאים כגון ביטחון מחודש, תפקוד לעיסה תקין, וחזרה מהירה לאירועים חברתיים. מקובל שמטופל יכול לחזור לשגרה תוך ימים ספורים לאחר ניתוח ההשתלה, ולקבל את השיקום הסופי בתוך כמה חודשים. המרפאה עוקבת אחר כל מקרה עד שנה לפחות לאחר סיום הטיפול, ורשומה הצלחה גבוהה והיענות טובה לטיפול התומך.

timeline
    title מסלול טיפולי טיפוסי להשתלת שיניים בחולה אוסטאופורוזיס
    2026-03-01 : אבחון ראשוני (בדיקות דם, DEXA, צילום CBCT)
    2026-04-01 : טיפולים מקדימים
    2026-05-01 : שיקום עצם
    2026-08-01 : הנחת שתלים
    2026-08-15 : תותבת זמנית
    2026-12-01 : תקופת החלמה
    2027-01-01 : הרכבת שיניים קבועות
    2027-04-01 : מעקב רפואי

שאלות נפוצות

  • האם אוסטאופורוזיס הוא מניעה מוחלטת להשתלות? לא. כפי שממחישים מחקרים עדכניים, אוסטאופורוזיס לבדה אינה מונעת את הצלחת ההשתלה. ההחלטה מבוססת על בדיקה פרטנית של העצם והפרופיל הבריאותי.
  • האם עלי להפסיק טיפול בביספוספונטים? עבור התרופות שניתנות דרך הפה לטיפול באוסטאופורוזיס לא נדרש לרוב הפסקה מחמירה , אך יש לבצע תיאום עם הרופא המטפל. לעומת זאת, זריקות אינטנסיביות מאוד של ביספוספונטים (לטיפול בסרטן גרורתי בעצמות) נחשבות גורם סיכון גבוה ויש להימנע מעצם הלסת במידה שאפשר.
  • כמה זמן לוקח להבריג כתרים אחרי השתלות בחולי אוסטאופורוזיס? בדרך כלל, זמן ההטמעה הוא ממושך יותר; לרוב מצפים לכ-6–9 חודשים (לעומת 3–6 חודשים באוכלוסייה צעירה ובריאה). רק אז מחברים את השיקום הקבוע.
  • האם יש סיכון מוגבר לכישלון שתל אוסטאופורוטי? לא באופן משמעותי: מטה־אנליזות הראו שיעורי הישרדות של השתלים דומים לאלה שבבריאים. חשוב יותר להקפיד על טיפול נכון לפני ואחרי הניתוח.
  • האם יש טיפול חלופי? במקרים קשים מאוד (לדוגמה, כל הלסת חסרה עצם קידמית), אפשר לשקול All-on-4 או שתלי זיגומה במקום ההשתלות הקונבנציונליות. אלו פתרונות חדשניים המיועדים למצבי קיצון.

סיכום והנעה לפעולה

לאוסטאופורוזיס יש השפעה ביולוגית על עצם הלסת (ירידה בצפיפות ופגיעה במיקרו־ארכיטקטורה), אך בטיפול נכון ובהערכה מקצועית ניתן לבצע השתלות שיניים מוצלחות ברוב המכריע של המקרים. מחקרים עדכניים מראים ששיעור ההצלחה במטופלים אלה גבוה ומקביל לזה במטופלים בריאים. המרפאה של ד"ר אלבז מציעה מגוון פתרונות חדשניים לשיקום עצם ומילוי חוסרים (האצת ריפוי עם גורמי גדילה, השתלת עצם וסינוס, שתלים ייחודיים, השתלות ממוחשבות ושיקום בזוויות גבוהות).

אנו מזמינים אתכם לפגישת ייעוץ מקיפה במרפאה, שבה יבחנו מצב העצם האישי שלכם ויוצע טיפול מותאם. הפניה למומחה וייעוץ מוקדם היא שלב ראשון חשוב בדרך לחיוך קבוע ובטוח. צרו קשר עם מרפאת ד"ר אלבז לבירור נוסף ותיאום תור – אנחנו כאן כדי לעזור לכם לשוב לחיים עם חיוך שלם ובריא!

מילות מפתח (SEO): אוסטיאופורוזיס, צפיפות עצם, השתלת שיניים, שתלים דנטליים, הרמת סינוס, השתלת עצם, מרפאת ד"ר אלבז, All-on-4, שתלים זיגומטיים.

לחץ לשליחת הודעה
שלום,
שלח לנו הודעה בוואטסאפ עכשיו!